טיפולי שיניים לחולים בסיכון

לפרטי לפרטים אמנם, הביקור אצל רופא השיניים, מטבעו, מעורר אצל כולנו לא מעט חששות, אולם, כאשר המדובר על מטופלים המוגדרים כחולים בסיכון, אך הגיוני הוא כי רמת החששות התיאורטיים גוברת וכי, במקרים מסוימים, לחשש הטבעי ישנה סיבה ממשית. עד לפני שנים לא רבות, מרבית טיפולי השיניים המורכבים נחשבו כבלתי אפשריים לביצוע אצל חולים המוגדרים "בסיכון", אבל, ההתפתחות הרבה שחווה תחום רפואת השיניים, בעיקר בעשור האחרון, מאפשרת כיום, כמעט לכל מטופל ומטופלת לקבל את טיפולי השיניים האיכותיים שלהם הם נזקקים, ללא צורך להתפשר ותוך צמצום הסיכון לגרימת נזק רפואי למינימום האפשרי.

טיפולי שיניים לחולים בסיכון – מי מוגדר כחולה בסיכון?

את טיפולי השיניים המבוצעים ניתן לחלק מבחינת רמת הסיכון לשתי קבוצות עיקריות – הטיפולים המוגדרים כטיפולים בסיכון גבוה והטיפולים המוגדרים כטיפולי שיניים בסיכון נמוך. הטיפולים שבסיכון הנמוך הינם הטיפולים שאינם כוללים פגיעה ממשית מסוג כלשהו ברקמות, כדוגמת ביצוע סתימות, או, למעשה, כל טיפול דנטאלי אחר שביצועו אינו כולל דימום רב. לעומתם, טיפולים שבמהלך ביצועם, מעצם טיבם, עלולים לכלול דימום רב (כמו השתלת שיניים, עקירה וכד') נכללים, בהגדרתם, תחת קבוצת טיפולי השיניים שבסיכון גבוה.

פועל יוצא מכך, הוא כי טיפולי שיניים לחולים בסיכון גבוה עלולים להיות מורכבים ובעייתיים יותר עבור החולים בסוכרת, חולים שסובלים מלחץ דם גבוה באופן כרוני, חולים הסובלים מבעיות בכליות, חולים במחלות כרוניות שונות, מטופלים הנמצאים במהלך טיפולים אונקולוגיים או הקרנות, מטופלים שעברו אירוע מוחי, חולים הסובלים מבעיות בקרישת הדם, חולים הסובלים מכשלים מערכתיים שונים וכיו"ב.

מה הם הסיכונים האורבים לחולים בסיכון?

טיפולי שיניים לחולים בסיכון דורשים מהמרפאות לא מעט ידע מקצועי, מיומנות וניסיון. זאת, מאחר ואצל כל אחד מסוגי החולים המוגדרים כחולים בסיכון גבוה, עלולים להיגרם נזקים מסוימים, שלא ייגרמו אצל מטופלים בריאים. למשל, מקרים אונקולוגיים שמטופלים בתרופות השייכות למשפחת הביספוספונטים (באנגלית: Bisphosphonates), עלולים, במיוחד לאחר השתלה או עקירת שיניים, לסבול מנמק בעצמות, בעוד שחולים הצורכים באופן קבוע תרופות יצטרכו לקבל מהתייחסות שונה ממטופלים אחרים, זאת, מאחר וקיימות תרופות ספציפיות הגורמות לתופעות שונות בחלל הפה ודורשות אבחון ומתן טיפול בהתאם להן – שינוי בחומרי ההרדמה או במינונם בעת ביצוע פרוצדורות דנטאליות מסוימות, או, לחילופין, לקיחת פסק זמן מנטילת התרופה בזמן הסמוך (לפני ואחרי) ביצוע טיפול השיניים. כתוצאה מכך, מטופלים הנוטלים תרופות שמטרתן דילול הדם (וכמובן, מטופלים המאובחנים כבעלי בעיה בקרישת דם) יטופלו בחומרים שתפקידם לעזור למנוע דימום רב בעת ביצוע טיפולי שיניים המוגדרים כטיפולים בסיכון גבוה.

טיפולי שיניים וסכרת

גם לחולים בסוכרת אורבים לא מעט סיכונים בעת ביצוע טיפולי שיניים בסיכון גבוה ללא יידוע המרפאה. זאת, שכן למחלה עצמה ישנה השפעה משמעותית על החניכיים, השיניים ועל חלל הפה. חולי סכרת עלולים לסבול מיובש ומזיהומים פטרייתיים שונים בחלל הפה, ממחלות חניכיים, מהאצה של מחלת העששת ותופעותיה וכן הלאה. חשוב אף לדעת כי טיפולי השיניים אצל מטופלים החולים בסוכרת עלולים להימשך זמן רב מהרגיל, בשל הליכי ריפוי והחלמה איטיים יותר, הנחשבים לאחד ממאפייני המחלה המובהקים.

בשורה התחתונה

על חולים כרוניים, מטופלים הנוטלים תרופות בקביעות וחולים המוגדרים כחולים בסיכון גבוה ליידע את מרפאת השיניים בנוגע למצבם הבריאותי ולתרופות שהם נוטלים, לפני תחילת הטיפול. יתרה מכך, בשל רגישותו הרבה של הנושא, מטופלים כאלה חייבים לבחור במרפאת שיניים שמצוידת באמצעי ההחייאה המתאימים ומעסיקה רופאי שיניים המתמחים בטיפול בחולים בסיכון גבוה, כמו גם, במקרה והמדובר על טיפול הדורש הרדמה מלאה, לבחור במרפאה שברשותה הרישיון המיוחד לכך, המונפק על ידי משרד הבריאות.